11 תשובות
שואל השאלה:
מי אמר שמחויב ?
מי אמר שמחויב ?
אנונימי
שואל השאלה:
גם ילדים בני 16 יכולים לעשות שטויות
גם ילדים בני 16 יכולים לעשות שטויות
אנונימי
זה לא מיותר זה בסבבה לגמרי
אף אחד לא יכול להגיד מה מיותר ומה לא כל עוד זה לא קשור אליו סורי
אף אחד לא יכול להגיד מה מיותר ומה לא כל עוד זה לא קשור אליו סורי
שואל השאלה:
" עצוב " אתה יודע כמה סיפורים יש על ילדים שהכירו בחטיבה ואז התחנו ?
" עצוב " אתה יודע כמה סיפורים יש על ילדים שהכירו בחטיבה ואז התחנו ?
אנונימי
שואל השאלה:
התחתנו *
התחתנו *
אנונימי
שואל השאלה:
ועל אהבה ? אהבה לדעתך זה בסדר ? זה יותר טוב מזוגיות או פחות טוב ?
ועל אהבה ? אהבה לדעתך זה בסדר ? זה יותר טוב מזוגיות או פחות טוב ?
אנונימי
זה לא קשור לגיל!
זה קשור לרגשות סבבה??^^^dhmu
זה קשור לרגשות סבבה??^^^dhmu
כי למרות שהם חושבים שהם כבר בוגרים הם ממשיכים לגדול, הרצונות והמחשבה משתנה עם הגיל ובגלל זה הרבה זוגות לא שורדים
אנונימית
זה באמת מיותר
זה לא קשור!
סבבה תחשבי מה שבא לך אני יחשוב מה שבא לי
סבבה תחשבי מה שבא לך אני יחשוב מה שבא לי
אני גם לא בעד מערכת יחסים בגיל 16
יש כמה בעיות עם זה.
מבחינה מחקרית מוכח שמערכות יחסים שליליות בגיל ההתבגרות ממש יכולות לפגוע במערכות יחסים עתידיות ובועד כל־מיני פקטורים נפשיים. נכון שיש גם מערכות יחסים טובות אבל למה לקחת את הסיכון? יכולות להיות לזה השלכות לא משהו.
דבר שני, כמו שכתוב בספר חובת התלמידים, אנשים חושבים שהם בוגרים עוד לפני שהם בוגרים, וזה די ברור ואינטואיטיבי. אנשים פחות רציניים, סובלים מדברים כמו דימוי עצמי נמוך, תלותיות, חרדת נטישה, דברים בסגנון שפשוט מתמוגגים עם הגיל ואז אפשר להיות במערכת יחסים שהיא לא קבוצת תמיכה.
כמובן מערכות יחסים דורשות ים זמן ותשומת לב (ולפעמים גם כסף), וזה לא הגיל לבזבז זמן. זה הגיל להשקיע בלימודים, לפתח תחביבים, לפתח תחומי עניין, להחליט מי אתה ומה אתה ומה אתה רוצה ומה ה"אני מאמין" שלך, וכדאי לעשות את זה לבד כדי שזה יהיה יותר אותנטי במקום להתאים את עצמך לבן/בת זוג שממילא תיפרדו בעוד שנתיים (וגם תהיו לנצח זאת עדיין בעיה). אחרי שכבר מסיימים לימודים ויש כיוון ויש זהות מגובשת ויש דעות מגובשות אז וואלק זה בדיוק הזמן, כשמתחילים לעבוד השיגרה מתחילה להיות מאוד יציבה ואין באמת "התקדמות" ואז מתחיל באמת הזמן לפתח מערכות יחסים ולעבוד בעניין הזה
יש כמה בעיות עם זה.
מבחינה מחקרית מוכח שמערכות יחסים שליליות בגיל ההתבגרות ממש יכולות לפגוע במערכות יחסים עתידיות ובועד כל־מיני פקטורים נפשיים. נכון שיש גם מערכות יחסים טובות אבל למה לקחת את הסיכון? יכולות להיות לזה השלכות לא משהו.
דבר שני, כמו שכתוב בספר חובת התלמידים, אנשים חושבים שהם בוגרים עוד לפני שהם בוגרים, וזה די ברור ואינטואיטיבי. אנשים פחות רציניים, סובלים מדברים כמו דימוי עצמי נמוך, תלותיות, חרדת נטישה, דברים בסגנון שפשוט מתמוגגים עם הגיל ואז אפשר להיות במערכת יחסים שהיא לא קבוצת תמיכה.
כמובן מערכות יחסים דורשות ים זמן ותשומת לב (ולפעמים גם כסף), וזה לא הגיל לבזבז זמן. זה הגיל להשקיע בלימודים, לפתח תחביבים, לפתח תחומי עניין, להחליט מי אתה ומה אתה ומה אתה רוצה ומה ה"אני מאמין" שלך, וכדאי לעשות את זה לבד כדי שזה יהיה יותר אותנטי במקום להתאים את עצמך לבן/בת זוג שממילא תיפרדו בעוד שנתיים (וגם תהיו לנצח זאת עדיין בעיה). אחרי שכבר מסיימים לימודים ויש כיוון ויש זהות מגובשת ויש דעות מגובשות אז וואלק זה בדיוק הזמן, כשמתחילים לעבוד השיגרה מתחילה להיות מאוד יציבה ואין באמת "התקדמות" ואז מתחיל באמת הזמן לפתח מערכות יחסים ולעבוד בעניין הזה
באותו הנושא: