חילקו אותנו בזום לחדרים ואף אחד לא אמר שהוא רוצה להיות איתי.

בחיים לא הייתי זו שנשארת לבד אבל שנה שעברה דברים קרו ונהייתי בודדה. אני פשוט רוצה לצרוח כי כל הילדות האלו החשבתי אותן לחברות שלי ובתכלס אני מבינה שרוב הפעמים פונים אלי כשרוצים ממני משהו וכולם ככ צבועים. ניסיתי להיות הכי טובה שאני יכולה אבל נמאס לי. זה אומנם משהו קטן מה שקרה עכשיו אבל זה המחיש לי מה שאני כבר מרגישה חצי שנה. אין לי שום מקום פשוט. אני לבד. ולאף אחד לא אכפת ממני. ובא לי לצרוח תנשמה