אמא שלי קראה לי ולאחותי הקטנה "בדיחה מהלכת" כאילו אחותי רק בת 7 והיא שמעה מאמא שלי את כל הקללות האפשריות שיש בעולם הזה

וגם אני אני עוברת תקופה נוראית וכל מה שאני רוצה זה לעזור לאמא שלי לעשות דברים וכל מה שיש לה להציע זה לקלל אותי ואת אחותי הקטנה ויש לי אחות גדולה שאמא שלי שונאת ומתי שהיא אחותי הגדולה רק נושמת היא צורחת עלייה ועכשיו אנחנו עברנו דירה ואני ואחותי עזרנו לאמא שלי ולסבתא שלי לסדר את המטבח ואז היא צעקה עלינו על כל מילה שאני ואחותי אמרנו וזה כלכך מעצבן אותי שאחותי צריכה לגדול לדבר הזה של הסבל הזה ומגיל כלכך קטן אמא שלי הרביצה לנו וגם אבא שלי לפעמים אבל אמא שלי פשוט לא מעריכה כלום והיא דואגת רק לעצמה ואין לי אףאחד לדבר איתו על זה כי אמא שלי לא תרשום אותי לפסיכולוג/ית כי אחותי הגדולה תרד עליי ואמא שלי בכלל לא תבין אותי ולמה אני צריכה והיא תגיד שזה סתם בזבוז כסף והיא כנראה גם תגיד שזה מיותר וזה לא מיותר כי יהיה לי עם מי לדבר ולפרוק ופעם אחת אמא שלי קראה לאחותי הגדולה שמנה וזה זיעזע אותי ברמות אני לא יודעת מה לעשות כי החינוך שקיבלתי מהבית ממש השפיע עליי כילדה גם ביסודי תמיד הייתי הילדה הגברית הזאת שמרביצה ומקללת את כולם וכולם היו ילדים עדינים כאלה שלא מרביצים ורק אני היה לי בעיות וכל שני וחמישי הייתי בשיחה עם המנהלת ואם אתם מכירים יש ביסודי תופס מוגנות שזה תופס שאם נגיד אתה מרביץ אתה מקבל את התופס הזה וזה נכנס לתיק האישי וגם יש לי חבר שבעה חודשים וההורים שלי לא יודעים עליו כי אם אני מספרת לאמא שלי משהו אז מתי שאנחנו רבות על משהו היא משתמשת במה שסיפרתי לה כ"נשק" לרדת עליי וזה כלכך שגוי ואני לא מאחלת לאףאחד מכם בחיים לעבור את הדבר הזה. תודה אם קראתם את זה, מעריכה❤