סתם פריקה (הפרעות אכילה)

היי.. אומנם לא באותו מצב כמוך אבל דומה (איכשהו), תנסי לבקש עזרה.. בבקשה.. תנסי לספר למישהו, זה רק יעזור בסוף

שואל השאלה:
אמא שלי לא מאמינה ב"הפרעות אכילה" ניסיתי בעבר לרמוז לה אבל היא חושבת שזה "שטויות" אז לספר לה זאת לא אופציה ואין לי אפילו חברה שאני יכולה לסמוך עלייה בקשר לזה..

אני מבינה אותך אני באותו מצב איתך את יכולה לספר אולי לאבא שלך? יש לך אחים שאת קרובה אלייהם? אם כן תוכלי לפרוק להם וגם אצלי אני אכיל ואבין ואוכל גם לנסות לעזור להתמודד טיפה עם האנורקסיה אם תרצי

נסי לדבר על זה עם מישהו, פני לעזרה מקצועית

בת כמה את? אם אפשר לשאול (אל תדאגי אני לא איזה מישהו מבוגרת מתנשאת)
אני באמת מצטערת שזה מה שאת חווה, אני באמת יכולה להבין את התחושה של החוסר אונים שלך, ואולי אפילו האשמה והכאב הנפשי והפיזי. את יכולה לדבר אולי עם ערן או סהר או כל רשת חברתית שדואגת לזה.. אני אוהבת אותך, אפילו שאני לא מכירה אותך, זה לא מגיע לך.. אני מאמינה לך. אני יודעת.