מסכימים איתי שאחרי גיל מסוים מרגישים כבר לא נעים כשנשארים בבית ולא הולכים ללימודים??

יאפ מסכימה לגמרי

בגלל הכעס של אמא רק

שואל השאלה:
לא. אף אחד לא כועס עליי
אני יכולה להישאר בבית אם בא לי אבל יש הרגשה שזה "לא בסדר".

לא
להישאר בבית זה כיף תמיד

מכיר את ההרגשה

ממש לא אני בבית בשיא הכיף

שואל השאלה:
אולי ברגע שזה הופך להיות משהו ש"מותר" לך לעשות יש תחושת אשמה בגלל זה?
כי עכשיו אני אחראית לזה שאלך ללימודים
וכשזה היה באחריות של אמא ואבא ולא אני קבעתי היה משהו כיף בלעשות מה שאני רוצה... כאילו לעבור על החוקים.

מסכים

מסיכמה כילו אם לא מרשים לי להשאר אני מעדיפה להשאר,
ואם מראשים כבר לא כיך להשאר