11 תשובות
במובן מסויים זה סותר
חייב? לא
אבל יש מקרים שכן ויש מקרים שלא.
אבל יש מקרים שכן ויש מקרים שלא.
זה לא סותר
יש המאמינים גם במדע וגם התורה כמוני
יש המאמינים גם במדע וגם התורה כמוני
ממש לא סותר
לביפך המון פעמים הם משלימים אחד את השני
פשוט יש את הצדדים הקיצוניים מכל צד שלא מוכנים אפילו להיסתכל או לחשוב על הצד השני כי חטשבים שזה סוג של כפירה
רבנים גדולים, או מלומדים באוניבאסיטה שלומדים דרווין ולא יודע מה שמאלנים כאלה חכמים מאוד מגמתיים ככה שהאמונה שלהם חקוקה אך ורק במדע
מה נעשה
אבל אני מאמין בשניהם בדברים שונים ואני לא חטשה שהם סותרים
לביפך המון פעמים הם משלימים אחד את השני
פשוט יש את הצדדים הקיצוניים מכל צד שלא מוכנים אפילו להיסתכל או לחשוב על הצד השני כי חטשבים שזה סוג של כפירה
רבנים גדולים, או מלומדים באוניבאסיטה שלומדים דרווין ולא יודע מה שמאלנים כאלה חכמים מאוד מגמתיים ככה שהאמונה שלהם חקוקה אך ורק במדע
מה נעשה
אבל אני מאמין בשניהם בדברים שונים ואני לא חטשה שהם סותרים
אנונימי
חד משמעית לא.
לא בהכרח
המדע מגלה בסופו של דבר עם השנים דברים שהיו כבר כתובים בתורה לפני אלפי שנה
זה לא תמיד סותר המדע פשוט פחות מועיל כי הכל כבר כתוב בתורה
זה לא תמיד סותר המדע פשוט פחות מועיל כי הכל כבר כתוב בתורה
לא חייב, אבל זה לדעתי יצריך התגמשויות כאלה או אחרות, זה פחות נפוץ בצורה מלאה, לרוב כחלקית
כמובן שזה תלוי במה בדיוק האדם מאמין
כמובן שזה תלוי במה בדיוק האדם מאמין
כן, התורה מבוססת על אמונה ותרבות וטענה שכבר יש להם תשובה לפני שהם מוצאים הוכחות
ואילו המדע מבוסס על ניסויים, עובדות, חקר מתמשך, המדע מתקן את עצמו כשהוא מוצא מידע חדש.
מה גם שסיפורי הבריאה לא מתאימים למדע
ואילו המדע מבוסס על ניסויים, עובדות, חקר מתמשך, המדע מתקן את עצמו כשהוא מוצא מידע חדש.
מה גם שסיפורי הבריאה לא מתאימים למדע
^^^ אתה טועה
היו כמה בודדים, ומהם הראי"ה קוק[2][3] והר' גדליה נדל[4] שטענו כי אין כל סתירה בין התאוריה לבין האמור בתורה. דהיינו, שהקב"ה ברא תא אחד, והוא התפתח על פי רצונו במשך הזמן מתא לצמח, לדג, לבעל חי ועד לאדם.
את "ששת ימי בראשית" הם פירשו: שכל יום פירושו תקופה. ועל כן, אין הכוונה שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים כפשוטו, אלא שבמשך שישה תקופות שלקחו מליוני שנים התפתחו המינים, עד שלבסוף התפתח האדם. הסיפור בתורה מתחיל מהזמן שבו הקב"ה החדיר לאדם כי הוא יצור נעלה יותר משאר היצורים[5].
את שיטתם תומכים הם במאמרי חז"ל שונים, כמו למשל מאמר המדרש שהקב"ה "היה בורא עולמות ומחריבן", וכן דברי המקובלים על "אדם קדמון", אשר יתפרש על המהומות שחלו בכדור הארץ, ועל האדם שקדם לאדם המודרני. הראי"ה אף טען שתאוריה זו מתאימה ביותר על פי שיטת הקבלה.
היו כמה בודדים, ומהם הראי"ה קוק[2][3] והר' גדליה נדל[4] שטענו כי אין כל סתירה בין התאוריה לבין האמור בתורה. דהיינו, שהקב"ה ברא תא אחד, והוא התפתח על פי רצונו במשך הזמן מתא לצמח, לדג, לבעל חי ועד לאדם.
את "ששת ימי בראשית" הם פירשו: שכל יום פירושו תקופה. ועל כן, אין הכוונה שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים כפשוטו, אלא שבמשך שישה תקופות שלקחו מליוני שנים התפתחו המינים, עד שלבסוף התפתח האדם. הסיפור בתורה מתחיל מהזמן שבו הקב"ה החדיר לאדם כי הוא יצור נעלה יותר משאר היצורים[5].
את שיטתם תומכים הם במאמרי חז"ל שונים, כמו למשל מאמר המדרש שהקב"ה "היה בורא עולמות ומחריבן", וכן דברי המקובלים על "אדם קדמון", אשר יתפרש על המהומות שחלו בכדור הארץ, ועל האדם שקדם לאדם המודרני. הראי"ה אף טען שתאוריה זו מתאימה ביותר על פי שיטת הקבלה.
באותו הנושא: