מה דעתכם על הקטע כתיבה שכתבתי?

"אז לטפי לי את ברכיי, אדע זה אושר של ממש,

אברח לי החוצה לעולם בין חלומותייך לרגשותיי, אנתר את שדות החיטה הגבוהים ואיטמע בערפל.

את עוד תהי שם לצדי ותאחזי בי בחום, נבכה ונצחק שם כל היום,

הפחד ידעך ויחדול מלהתקיים, את תקריני לי בליבך אושר מזדמן.

ובעת חשיכה, בשעה המרה, תוכלי לחבקי בעודי מול מראה.

היית אז רוח, מתעופפת ברגשותיי, נעלמת פתאום ומשנה תחושותיי.

רציתי לאהוב, להרפות מחשיבה, לדעת היכן מחכה לי אהבה. לחבק כשצריך, לנשק ברכות, נהיה שם שנינו צועדים בבדידות.

את שם בעולמך שהיה זה עולמי, קיימת לרגעים, מופיעה בדמיוני.

אולי יום אחד ניפגש, אולי אף זה יתרחש.
עד אז אבכה לי בעיניים יבשות ואדע רק לדמיין אותך בחלומות.

ומרגע נסתר לאמת מתסכלת, נישאר רחוקים כאיש ואישה, זו האמנם המציאות הקשה.

תקוותי היא ביום מבין הימים, נדע להתראות שנינו ונהיה מאושרים."