איך להתגבר על מבוכה שאוכלת אותי מבפנים?

להבין שזה לא כזה עמוק לא משנה מה זה היה ושום דבר לא משנה כי בסוף כולם ישכחו מזה או יזכרו וימותו בכל מקרה

להגיע להשלמה עם הנורא מכל
גם אם תיראי מוזר
תעשי טעות
לא מתים מזה, החיים ממשיכים, לא תזכרי את זה בכלל
כשמבינים שהפחד הוא רק פחד, והמבוכה היא בסך הכל מבוכה ולא משהו שבאמת מאיים עלייך היא הופכת לקטנה יותר

היי יקרה
מבינה מהמילים שלך כמה המבוכה מציפה אותך וממש יושבת בפנים, כאילו הראש לא מצליח לשחרר מהמחשבות והתחושות סביב מה שקרה.
לפעמים רגעים של פדיחה או חוסר נעימות יכולים להרגיש גדולים כל כך עד שבא פשוט להיעלם לרגע ולהתחבא מהעולם.
וגם התמונה שבחרת, של מישהי שמסתירה את הפנים, ממש מעבירה את התחושה הזאת של הצפה ורצון לברוח מהמבוכה.
יכול להיות שכרגע זה מרגיש כאילו זה לא יעבור או שתמיד תזכרי את זה, אבל הרבה פעמים תחושות כאלה נרגעות עם הזמן ופחות משתלטות על הלב והמחשבות.
אולי בינתיים תנסי להיות קצת יותר עדינה עם עצמך, גם בתוך חוסר הנעימות והמבוכה שאת מרגישה עכשיו.
ואם תרצי להמשיך ולשתף ולקבל תמיכה והקשבה
כמתנדבת בעמותת סה"ר אני מזמינה אותך להצטרף לצ'ט של העמותה
יש שם אנשים מדהימים שיקשיבו לך באופן אישי, חם ואנונימי.
את לא לבד, אנחנו כאן בשבילך
שלך,
מתנדבת סה"ר