פריקה... אני מפחד ולא יודע מה לעשות

היום היה אמור להיות היום הראשון שלי אחרי הקליטה בבסיס יומיות עד 15 לא רחוק מהבית בתור משק משאן מילואים אבל איראן שיגרה טילים והיינו בכוננות בית אבל עכשיו זה נראה שמחר הכל חוזר לשגרה, כנראה שאצטרך ללכת לבסיס, וזה מלחיץ אותי. אני לא יודע איך יהיה ממש התפקיד כי חלק אמרו לי שזה טוב וחלק אמרו לי לברוח, אני לא רוצה שכל מה שעברתי עד עכשיו יהיה לחינם. אני לא באמת יודע איך עובדים עם המחשב או איזה לוז יהיה לי. אני מפחד לא להסתדר שם, הייתי בבהדים יותר מחודש וחצי, כמו דינוזאור שם, התרגלתי למקום לדינמיקות לאנשים,לסגל.. ופה הכל שונה, כולם זרים אני לא יודע איזה אנשים אני אכיר יומיום אם תהיה עוד מלחמה אני לא יודע אם יקפיצו אותי כי אני בטח כבר אז יעבור חפיפה , אני ממש מפחד.. יש לי עוד דיי הרבה זמן לשירות, והדבר שהכי הייתי רוצה להשיג ממנו זה עתיד, אהבה, וחברי אמת. ואני לא יודע למה אני פשוט מפחד...
אמרו לי לא לחשוב על זה יותר מידי פשוט לזרום אבל זה קשה. תראו אם תחזירו אותי כמה חודשים אחורה ותגידו לי שאני אהיה חיל אחרי טירונות וקורס הייתי אומר שאתם הוזים אבל הקטע, הוא שלמדתי על עצמי המון בתקופה הזו הכרתי אנשים מדהימים בכנות הכל הרגיש נכון לרגעים מסויימים, ועכשיו פתאום אין הקשב המפקדת אני לא יודע מה יהיה איתי, אני מפחד להישחק אני לא סגרתי שבת בעבר גם לא בטירונות ולא עשיתי שמירות או מטבחים, ופתאום, זה חלק מהתורנויות שקיימות פעם בכמה זמן, זה חדש זה מלחיץ. אני מרגיש שאני מתחיל מאפס שוב ובכנות, בא לי שגרה בריאה, לא בא לי לסבול, רוב מי שדיברתי איתו שבתפקיד במקום שאהיה בו אמר שבעיקרון זה טוב זה לא נורא. ואני מפחד לצאת בסוף מהצבא בלי חברים בלי אהבה ובלי עתיד, פשוט לבזבז שנתיים שמונה בעשות משהו שאני לא אוהב. ואני כלכך מקווה לאהוב את זה כי בא לי לעשות את האנשים שקרובים אליי גאים ובא לי להיות שמח, אני פשוט לא יודע מה לעשות..