אני לא יודעת מה לעשות. שוב אני נופלת ללילה של מחשבות. מחשבות על החיים ואם ככה הכל צריך להיות. בזמן שילדים חושבים על אהבה, מה הם יעשו עם החברים. אני רק חושבת איך לא לקבל דאחקות מאנשים. בזמן שאנשים קמים ליום שגרתי. אני קמה ליום בידיעה שעוד אחד יצחק על המראה שלי. לא שזה קורה כל יום. אבל עדיין. אני לא באה ומתבכיינת. אבל ראבק אולי תתנו לילדים שלכם קצת חינוך? אולי תראו להם שלא כל מי ששמן הוא שונה? שלא כל מי שכהה הוא מסריח? שלא כל מי שהוא לא יפה הוא מכוער? אתם יכולים? אתם יכולים ללמד את הילדים שלכם קצת על החיים? במקום שילדים אחרים יאבדו את החיים? ילדים מאבדים את החיים שלהם על ימין ועל שמאל. ולמה? כי איזה ילד קרא להם בשמות. כי קבוצת ילדים פתחו עליהם קבוצות. או אפילו עשו עליהם אמבוש והרביצו להם. אני לא באה ללמד אתכם שום דבר. אבל אם תלמדו את הילדים שלכם משהו. אולי יהיו מלא ילדים שמחים? כי דיי. נמאס כבר.