אוף תקשיבו כמו פריקה כזה ואין לי מושג מה לעשות...

אנונימית יקרה
נשמע שאת במצב מאוד לא פשוט שכנראה גובה ממך הרבה מאוד כוחות נפשיים וגורם לך לתסכול וחששות
גיל 15 זה גיל מורכב כזה, את כבר בוגרת ואחראית, הדאגה שלך לאחיך והקשר שלו עם אבא שלכם היא מרגשת וחשובה. יחד עם זה, להתמודד עם כל התחושות שאת מתארת, אני רק יכולה לתאר לעצמי כמה שזה קשה...
למרות כל הקשיים שאת חווה, את שואלת פה למי את יכולה לפנות כדי לקבל עזרה וכדי להשתחרר מתחושת חוסר האונים שמציפה אותך.
את חושבת שאולי תוכלי לשתף את אבא שלך בתחושות האלו? אולי לשתף את אמא שלך?
בנוסף, את יכולה גם לפנות לארגון איגי (ארגון נוער גאה), באתרם http://igy.org.il/ תוכלי למצוא פורום הפעיל 24/7, או צ'אט דיסקרטי בוואטסאפ, בהם תוכלי לשתף במה במחשבותייך ותהיותייך, ולקבל תמיכה מאנשים שמבינים בתחום או מאנשים שהיו במצב או דילמה דומים לשלך.
ויש גם אותנו עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) שבה אני מתנדבת. אנו מפעילים צ'אט אנונימי ואישי בו גם תוכלי לשתף במה שעובר עליך, בהתלבטויות, ובתחושות. אנחנו כאן בשבילך, ואלי גם יחד איתך ננסה למצוא דרכים נוספות להתמודדות.
אני מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה,
שלך,
מתנדבת סה"ר

תדברי עם אבא שלך שיקבל אותו