איך להגיד להורים שאני מרגישה שאני צריכה אשפוז פסיכיאטרי /מרפאות?

מהכרות שלי עם אנשים שהיו מאושפזים במחלקות פסיכאטריות
הם היו במצב מאוד מאודד לא טוב וזה גם משפיע לך על העתיד ועל איך שאנשים מסתכלים עליך
אז תחשבי טוב טוב אם את באמת צריכה את זה כי להיכנס זה קל אבל לצאת זה יותר קשה..
ואם את לא אצל פסיכולוג או פסיכיאטר לכי אליהם לפני

שואל השאלה:
הייתי אצל פסיכולוג/פסיכיאטר, יש לי מחשבות אובדניות ואני מפחדת שאני אעשה לעצמי משהו.. (אני חותכת כבר שנים, אני מדברת על התאבדות).

אוקי אבל את עוד לא עשית..
תמשיכי להיפגש עם הפסיכיאטר ואפילו תבקשי יותר פגישות
ללכת למחלקה פסיכיאטרית שאת במצב של רק מחשבות עובדניות יכול להביא אותך למעשים כי זה ממש לא מקום מעודד
פשוט תמשיכי להיות חזקה ותדברי עם ההורים שלך על מה שאת מרגישה ותמצאו ביחד פיתרון למצב שלך..

היי,

אני חושבת שעצם זה שאת מזהה שאת במצוקה ובסיכון, ורוצה לקבל עזרה, זה מעיד על קולות בריאים בתוכך שמבקשים לשמור על עצמך כנגד הקולות שקוראים לך לפגוע בעצמך, ואלו קולות משמעותיים, חשובים ואופטימיים בתהליך, שמעידים גם על המון אומץ... ואולי תוכלי לגייס את האומץ הזה כדי לדבר עם ההורים שלך בצורה הכי כנה וישרה, כדי להסביר להם את גודל המצוקה ואת הצרכים שלך. חשוב מאוד שתקבלי את העזרה שאת זקוקה לה, כיוון שזו מלחמה שחשוב לא להיות בה חיילת בודדה.

בנוסף, אני רוצה להזמין אותך לאתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) יש לנו צ'אט אישי ואנונימי דרכו ניתן להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נוכל לחשוב ביחד איך לנסח את הדברים מול ההורים שלך, ועל אפשרויות טיפול במסגרות ובקהילה העומדות לרשותך ולהיות עבורך בכל דרך נוספת שנוכל...
דואגת לך ונשמח לשמוע ממך, אם תרצי, אנחנו ב- http://www.sahar.org.il/

שלך,
מתנדבת סה"ר