באמת שכבר נמאס לי מהחיים האלה. אני עייפה כבר מהכל, אני מפחדת שזה ידרדר לדיכאון ואני לא רוצה, אני פשוט עייפה.

הי killer queen,
קוראים לי מוריה, ואני מתנדבת בעלם בניידת הדיגיטלית, שזה פרוייקט שעוזר לנערים ונערות ברשתות החברתיות.

הצפת פה כמה דברים, וביקשת מקום לפרוק. קודם כל, מאוד לא מובן מאליו היכולת לעצור, להגיד- הי, אני חושבת שזה יכול להדרדר לדיכאון, אני לא רוצה, אני נעזרת. כל הכבוד לך שככה עצרת וחיפשת לך דרך להתמודד כדי שלא להגיע למקום לא טוב.
העייפות שאת מתארת מאוד הגיונית מול מצבים של חוסר ודאות, וכמו שתייגת, אולי גם פקפוק עצמי, וסיטואציות מורכבות עם המשפחה ועם החברה. באמת שזה יכול להיות מאוד מתיש.הסיטואציות שדיברת עליהן, הכוונה לסיטואציה נפרדת מול המשפחה ועוד אחת מול החברה? כמה זמן כבר את מרגישה ככה את הייאוש והחרדות?
שאלת איך לשמוח ואיך למצוא משמעות. אלו שאלות מורכבות.. קשה לתת עליהן תשובה חד משמעית וגם לכל אחד ואחת יכולה להיות להן תשובה אחרת.
אם תרצי לכתוב לי, תוכלי אולי לפרוק קצת, כמו שרצית.. אולי זה יעזור קצת. אולי נוכל לחשוב אולי יחד קצת גם על השאלות שהעלית, על מה חשוב ואיך אפשר להתמודד.
זה פרופיל של עלם, אבל אם תכתבי לפה הודעה פרטית, ותצרפי את הכותרת של הפוסט ידעו להפנות אותך אליי, ונוכל לדבר. ראיתי שכתבת שאת לא יכולה לכתוב בפרטי, אז שתדעי שאפשר גם באינסטגרם/טיקטוק nayedet.digital או במייל שלנו [email protected].

מוריה.

שואל השאלה:
יש בעיה אחת שאני לא יכולה לכתוב בפרטי פה..

אני פה

אני תמיד פה אם את רוצה